בשלות רגשית-

עצמאות -  בכדי להצליח בכיתה א' יש צורך בפיתוח עצמאות בתחומי התפקוד השונים. להורים יש תפקיד חשוב בפיתוח עצמאות. חשוב להטיל על הילד אחריות על דברים שונים בבית. בעיקר אם הוא מגלה רצון ונכונות לכך. למשל, להוריד את הכלים מהשולחן בסוף הארוחה, לסדר שולחן, להכניס כלים למדיח, למלא מכונת כביסה, לעזור בבישול או הכנה של אוכל מסויים, לטפל בבעל-חי ביתי וכיו"ב.

 

יכולת ביטוי רגשית -  עד גיל 4 קיימת חשיבה אגוצנטרית אצל כל הילדים. החל מגיל 4 ילדים מתחילים לפתח יכולות של התחשבות בנקודת ראותו של האחר כשונה ונפרדת מנקודת הראות הפנימית שלהם. חשוב שהורים יסייעו לילדיהם להבין שלא ניתן לנחש מה הם חושבים ומרגישים ולעזור להם לפתח יכולת לבטא את התחושות, המחשבות והרגשות שלהם בעל-פה. ניתן לעשות זאת גם על-ידי הדגמה של ביטוי רגשות שלכם כהורים וגם על-ידי סיוע לילד לתייג, להמליל ולבטא את רגשותיו בזמן ובמקום המתאים.

 

קשר בין-אישי- חשוב לעזור לילדים לפתח קשרים בין אישיים תקינים מחוץ למשפחה הגרעינית. בביה"ס ילדים נדרשים לעבוד וללמוד יחד בקבוצה ולהסתדר עם דמויות סמכות שונות (מורות, מזכירות, מנהלת ועוד). חשוב לאפשר להם תרגול של קשר עם דמויות שונות בחיי המשפחה וכן לספק הדגמה אישית של יחסים ביניכם לבין אנשים בסביבתכם, עד כמה שניתן.

 

התאמה למסגרת – חשוב לעזור לילד ללמוד להכיר את המסגרת החינוכית שהוא נמצא בה וללמוד להסתדר ולהתמודד איתה. בנוסף לכך, עליו ללמוד להכיר ולהתמודד עם חוקים וכללים שונים. למשל, בבית לדון בחוקים ובכללים המשפחתיים. למשל מתי אוכלים, איפה אוכלים, איך משחקים, מתי עושים שיעורים ואיפה, מתי הולכים לישון. רצוי גם לשוחח עם הילד לגבי החוקים של המסגרת הבית-ספרית: לדון בנושאים כמו הפסקות ושיעורים, כללי התנהגות ולבוש בביה"ס ועוד.

 

עמידה בתסכולים ודחיית סיפוקים – בערך בסביבות גיל 4 ולפעמים קצת קודם מתחילים ללמוד לוותר על סיפוקים או לדחות אותם לזמן אחר. הילד צריך ללמוד על מה לוותר או מה לדחות ולמתי אבל באותה מידה הוא גם צריך עזרה בללמוד להתאושש מתסכולים ואכזבות ולגלות שזה "לא סוף העולם". כהורים יש לנו תפקיד חשוב לעזור לילדינו ללמוד לעמוד בתסכולים, לדחות סיפוקים ולוותר. חשוב מאוד שלעיתים ההורה יהווה גורם מתסכל בעצמו ואז יעזור לילד להתמודד עם הרגש הקשה (זו למידה חשובה ביותר).

 

יכולת התארגנות – חשוב מאוד שהורים יקנו לילדיהם כלים של התארגנות לביה"ס. ילדים אינם נולדים עם יכולת התארגנות, יש צורך ללמוד להתארגן. חשוב לעזור להם בנושאים כגון ארגון תיק ביה"ס, ארגון הקלמר, מערכת שעות שבועית ברורה ולמידה להשתמש בה. חשוב גם לארגן לילד פינת למידה (אם זה אפשרי) שבה יהיה מקום מאורגן וידוע מראש לכל פריטי הלמידה.

 

בשלות חברתית-

יכולת קבלת והבנת חוקים-  כאן מדובר בשתי רמות, רמה של עזרה הורית בהבנה וקבלה של החוקים של ביה"ס ולדון בהם בבית. מצד שני ללמוד בכלל על חוקים וכללים בבית, בחברה, במשפחה המורחבת וכיו"ב.

 

יכולת לוותר, לחכות, להתחשב, להפסיד, לתת – חשוב לעזור לילדים לפתח כישורים של הסתדרות עם אחרים, אפשר ללמוד דרך יחסים עם אחים, שכנים, חברים, משפחה וכיו"ב. הדוגמא בבית חשובה. אם אתם משתתפים בפעילויות כגון צדקה, נדיבות, משלוחי מנות, עזרה לשכנים חולים או אחרים במצוקה, זו דרך ללמד את ילדיכם דרך דוגמא ושיתוף שלהם בדברים.

 

יכולת לשתף פעולה – לעזור לילדים לגלות אמפטיה כלפי אחרים. חשוב לשתף ילדים בהתלבטויות שלכם לגבי שיתוף פעולה עם אחרים בבית, בעבודה וכיו"ב.

 

יכולת לשוחח ולהקשיב – יכולת הקשבה אמיתית דורשת תשומת-לב ותרגול. רבים מאיתנו לא מקשיבים לזולת. רצוי מאוד לנהל שיחות בבית שבהן מקשיבים לילדים באופן מלא ומצפים מהם להקשיב. למשל, ניתן לקיים דיונים סביב השולחן בארוחת הערב, שיחות סביב אירועים שונים, סביב סיפור שקראו, סרט שראו וכיו"ב.

 

בשלות שכלית (קוגניטיבית) –

בשלות שכלית מורכבת מיכולות בתחומים שונים. התחומים העיקריים

הנמדדיםבכיתה א' הם תחומי השפה, החשבון, הקשב והזיכרון.

 

שפה

השפה כוללת מספר מרכיבים משמעותיים :

בדרך-כלל מפרקים יכולת שפתית לשני חלקים - הבנת שפה והבעת שפה ומתייחסים לאלה כשתי יכולות נפרדות וספציפיות.

בנוסף לכך, בכדי לבדוק התפתחות שפתית ניתן לחלק את השפה ל – 3 חלקים: שפה אקטיבית, שפה פאסיבית ושפה פנימית.

 

אוצר מילים - חשוב כהורים לדבר הרבה עם הילד, להקשיב לו, להתייחס למילים יפות שאומר, להקריא לו, חשוב שיראה אתכם קוראים (מודל לחיקוי). לא מספיק לדעת ולהכיר מילים (שפה פאסיבית) צריך גם ללמוד להשתמש בהם (שפה אקטיבית).

 

יכולת מיון -  ילדים בגיל ביה"ס חייבים לפתח יכולות של מיון לקטגוריות, הכללה של קבוצה ומציאת יוצא דופן בקבוצה. ניתן לעזור להם במשחקים ותרגילים בבית (דברים כגון פירות וירקות, סוגי מאכלים, מכוניות מדגמים שונים, סוגי בתים וכו'). בכל דבר שעושים אפשר למצוא אפשרויות למיון.( יש גם משחקי קופסא שנועדו לנושאים אלה)

 

סיבה ותוצאה - בגיל ביה"ס (גיל החביון על-פי פרויד) ילדים מנסים ללמוד את חוקי העולם. חשוב ללמד אותם מושגים שקשורים לסיבה ותוצאה גם בחוקי הטבע וגם בחוקים בין בני אדם.

 

עיקר וטפל - ילדים נוטים להיות מפוזרים ובלתי מאורגנים בחשיבתם ולרוב אינם מפרידים בין עיקר וטפל. כהורים חשוב לעזור להם למקד את החשיבה שלהם. כאשר ילד מספר לנו סיפור וגולש לכל מני תחומים ונושאים, ניתן לעזור לו להתמקד ולראות אם זה הדבר הכי חשוב כרגע או לא. חשוב לעזור לילד להתאמן בהבחנה בין מה חשוב ומה לא – אפשר דרך סיפורים, טלביזיה, שיחה על יחסים עם חברים ועוד.

 

מושגי מרחב וזמן -  מושגי מרחב וזמן הם מהקשים לקליטה ונקלטים יחסית בגיל מאוחר. יחסים בין דברים כגון מעל-מתחת, קרוב-רחוק, ימין-שמאל ועוד, הבנה של מה בא לפני ומה בא אחרי. הבנה של מושגים כגון שעה, דקה, יום, שבוע, חודש (מאוד קשה לקליטה). ניתן לתרגל מושגים של מרחב דרך משחקים פיזיים כגון כדור, ריצה, טיפוס, ריקוד וכיו"ב. זמן ניתן לתרגל בעזרת דוגמאות בזמן אמת.

 

תפיסה שמיעתית – תפיסה המתבצעת במוח, שמעבד ומפרש גירויים שמיעתיים, שהוא קולט מהסביבה דרך האוזן. תפיסה שמיעתית מהווה בסיס חשוב מאוד לרכישת קריאה. ליקוי בתחום זה (למשל באבחנה שמיעתית, בזיכרון שמיעתי, דמות-רקע וכיו"ב) רצוי שיתגלה מוקדם ככל האפשר.

 

תפיסה חזותית – תפיסה זו מתבצעת במוח אף היא בתהליך של פענוח, עיבוד ופירוש של גירויים חזותיים הנקלטים מהסביבה על-ידי העין. תפיסה תקינה בתחום זה משמעותית מאוד אף היא לרכישת הקריאה וגם הכתיבה. ייתכן ליקוי באחד מהמרכיבים השונים של התפיסה (כגון ליקוי באבחנה חזותית, זיכרון חזותי, דמות-רקע וכיו"ב) ורצוי לגלותו בשלב מוקדם.

 

חשבון

ספירה ומנייה – חשוב לתרגל ספירה ומנייה בבית דרך משחקים למיניהם. יכולת טובה של ספירה אחורה וקדימה חשובה מאוד בשביל חשבון – פעולות חיבור וחיסור. אפשר לתרגל ספירה אחורה דרך עלייה וירידה במדרגות למשל.

 

התאמה חד-חד ערכית – התאמה של אחד לאחד. למשל כאשר מסדרים שולחן התאמה של 4 צלחות ל 4 סכינים ומזלגות בהתאם.

 

שימור כמות  - קיימים שלבים שונים בהתפתחות של יכולת להבין שימור כמות. בסביבות גיל 7 מצפים להבשלה של היכולת (דוגמא של כוס מים ופלסטלינה).

 

כיוונים – חשוב מאוד לקריאה וחשבון – מאיפה מתחילים לקרוא, מאיפה מתחילים לכתוב חשבון, צד ימין וצד שמאל, קריאת שעון.

 

רצף – יכולת תפיסה של דברים ברצף ( חשיבה רצפית לעומת סימולטנית) חשובה ביותר ללמידה של חשבון וקריאה. יש רצפים שמיעתיים וחזותיים  -  ניתן לתרגול.

 

 

זכרון

ללא זכרון אין למידה. קיימים סוגים שונים של זכרון (חזותי, שמיעתי, רצפי, לטווח קצר, לטווח ארוך ועוד).

חשוב מאוד לעזור לילדינו לפתח ולשפר מיומנויות זכירה. ניתן לעשות זאת באמצעות משחקים כגון – רשימת קניות במכולת, מילים של שירים וחרוזים, שמות של דברים, משחקי זיכרון חזותיים ותרגילי זכרון שונים.

 

 קשב

יכולות של קשב מתפתחות עם הגיל. בביה"ס יש דרישה מאוד גבוהה לקשב, הרבה

יותר מאשר בגן. בגיל זה מתגלות בעיות קשב אצל כ – 20% מהילדים.

בשלות מוטורית–

א.  מוטוריקה גסה -  התמצאות במרחב ויכולת שליטה בגוף. לילד הבטוח בגופו במרחב יש זמן ואנרגיות נפשיות פנויות ללמידה. משפרים יכולת על-ידי התנסות במרחב – ספורט, ריצה, קפיצה, טיפוס וכו' (חוגים שמפעילים את הגוף).

 

מוטוריקה עדינה – חשוב שתהיה יכולת תכלול חושי בין 2 ההמיספרות של מוחינו, תרגול ספרה 8 באוויר, בכתב, בחול – נמצא כעוזר לפיתוח יכולת תכלול, חשוב לתרגל.

 

גרפו- מוטוריקה – יכולת העתקה, כתיבה, ציור.

 

יד דומיננטית – בדרך-כלל ילדים מפתחים יד דומיננטית לפני גיל 6. אם בגיל זה עדיין אין העדפה ברורה לאחת הידיים, זה מעורר שאלות לגבי בשלות במוטוריקה עדינה ואז כדאי לפנות לבדיקה אצל מרפאה בעיסוק.

 

באופן כללי כדאי לעבוד בבית על פאזלים, משחקים של מצא את ההבדלים, גזירה והדבקה, קולאג'ים, משחקי בנייה והרכבה, משחקים שדורשים תפיסת שלם וחלקיו וכיו"ב.

בהצלחה!

 

טלי טרגר
פסיכולוגית בכירה, מדריכה.