מאמרי הצוות

The role of parental monitoring in mediating the link between adolescent ADHD symptoms and risk-taking behavior

Yehuda Pollak, Bella Poni, Naama Gershi, Adi Aran

ADHD in adolescents, as well as low level of parental monitoring, have been associated with increased risk-taking behavior. The present study aimed at examining whether parental monitoring, defined as knowledge of the child’s whereabouts, mediates the correlations between ADHD symptoms and engagement in risk-taking behavior in a sample of adolescents...


To continue reading please click here

על ילדים עם מחלות כרוניות בבית הספר

 

מאת: אודי דנקר וערן ברקוביץ'

 

תקופת הלימודים בבית הספר מלווה בקשיים כמעט לכל התלמידים, אך לילדים עם מחלות כרוניות התקופה עלולה להיות מורכבת במיוחד. המחלות הכרוניות השכיחות ביותר בקרב ילדים הן אסתמה, סוכרת נעורים, מחלות מעי דלקתיות וסרטן, אך ישנן בנוסף גם מחלות נדירות המופיעות בילדים כמו אפילפסיה וטרשת נפוצה. במדריך זה נפרט חלק מהקשיים עמם מתמודדים ילדים הסובלים ממחלות כרוניות והסובבים אותם ואת האופן בו ניתן לעזור להם.


להמשך קריאה לחץ כאן

עצה לחג: זמן ללא-מסך

 

מאת: דניאל פלדמן

 

הורים רבים מתקשים לעמוד בהגבלת זמן מסכים לילדיהם. על אחת כמה וכמה בזמן החופש. כי הרי כאשר מכבים את הטלוויזיה, יש מחשב; מכבים מחשב, יש טאבלט; מכבים טאבלט, יש טלפון... וכמה זמן זה בסדר? שעה? שעתיים? עם האוכל? לפני השינה?

אבל נניח לרגע שעשינו את הבלתי אפשרי וכיבינו כל מסך, גדול כקטן. אז עד מהרה מגיעה הקריאה החגיגית: "נו, אבל משעמם לי!"...

 


להמשך קריאה לחץ כאן

טיפול ביופידבק – דרך המלך אל התת מודע

 

מאת: יוסי ארנרייך

פסיכולוג חינוכי ומטפל בביופידבק ונוירופידבק

 

בשעת אחר הצהריים, נקש נער צעיר על דלת חדר העבודה שלי. מייד לאחר היכנסו פתח בשאלה: "אמרו לי שיש תת-מודע ושאתה יכול להראות לי איך הוא עובד. אתה יכול עכשיו?". זו היתה הפגישה הראשונה שלנו. נוסח הבקשה אף הוא היה חריג. מעטים בני הנוער שיאמרו זאת בתחילת הפגישה. אף שטרם הכרתי אותו ועמדתי על המניעים לשאלתו, משהו בכנות ובתמימות של הבקשה שלו הניעו אותי להשיב בחיוב. הצעתי לו להתיישב קרוב למחשב והתחלתי לחבר אותו לחישנים ואלקטרודות שונות שהיו מחוברות בקצה האחר שלהן אל המחשב. לאחר מכן ביקשתי ממנו שיחשוב על מה שמביא אותו אלי ולאחר מכן על משהו שהוא אוהב לעשות. הנער מילא אחר בקשתי ולאחר מספר דקות צפינו יחד ברישומים על מסך  המחשב. "אני לא מאמין זה באמת קולט כל מה שקורה אצלי?!" הוא אמר. מכאן יכולתי לפתוח בהסבר על התת-מודע והנוכחות שלו בחייו.

 

להמשך קריאה לחץ כאן

התפתחות הילד-השנה הראשונה

 

מאת: סוזי ווינסטוב

פסיכולוגית חינוכית מומחית-מדריכה
 

המפגש הראשון שלנו

לידה היא אירוע  מיוחד וחשוב בחייה של כל  משפחה, בין אם זה הילד הבכור ובין אם לא. מתרחשים שינויים בהרגלים משפחתיים ובאינטראקציה  בין  בני המשפחה. שמחה, ציפיות, פחדים והתלבטויות  מלווים את בני המשפחה במעגל הראשון (הורים ואחים) ובמעגל השני (בעיקר סבים וסבתות).

בשנים הראשונים של חייו, התינוק  זקוק לתשומת לב רבה לצרכים שלו. לעיתים ההורים מבינים אותו ולעיתים עושים טעויות (אותן בלתי  אפשרי למנוע)  ורוב הפעמים מתאפשרת  חוויה מתקנת. יחד עם זאת, חשים ההורים אחריות גדולה.


להמשך קריאה לחץ כאן

מיניות והספקטרום האוטיסטי  

 

מאת: אלון גלילי

מיניות היא נושא שקשה לדבר עליו, גם כאשר מדובר במתבגרים טיפוסיים. הנטייה הטבעית של ההורים היא להתעלם מהנושא ולקוות שהכול יהיה בסדר. גיל ההתבגרות הוא תקופה קשה, במיוחד עבור מתבגרים עם אוטיזם אשר מתמודדים גם ככה עם קשיים חברתיים, תקשורתיים ותחומי עניין מוגבלים. גיל ההתבגרות הוא גם תקופה קשה מאוד להורים למתבגרים אוטיסטים שפתאום צריכים להתמודד עם שינויים כה רבים שלעיתים תופסים אותם בהפתעה. 


להמשך קריאה לחץ כאן

התמודדות עם הפסקות נשימה בבכי אצל ילדים

מאת: אלון גלילי

 

במאמר זה אתאר את דרכי ההתמודדות ההוריות עם התקפי עצירת נשימה בבכי אצל ילדים. 

 

להמשך קריאה לחץ כאן

לקות למידה – לא מה שחשבתם, חלק ב'

 

מאת: יוסי ארנרייך

פסיכולוג חינוכי ומטפל בביופידבק ונוירופידבק

 

המתח בין תפיסת האינטליגנציה כמכלול לבין הדגש על מרכיביה השונים עומד במרכז מחלוקת המשפיעה רבות על אבחון לקויות למידה. לאחר שבמאמר קודם הוצגו תיאוריות עדכניות על הגדרת לקות הלמידה, במאמר הנוכחי נטען כי עיקר עבודתו של הפסיכולוג המאבחן לקויות למידה היא לשקלל את התמונה המורכבת העולה מהמנעד המורחב של היכולות הנמדדות היום במבחן אינטליגנציה; מוצגות דרכי העבודה העיקריות שמאפשרות לו להגיע לתמונה כזאת.


להמשך קריאה באתר פסיכולוגיה עברית לחץ כאן

טיפול אינטגרטיבי בלקויות למידה וקשב: נוירופידבק כאפשרות לתיקון

 

מאת: יוסי ארנרייך

פסיכולוג חינוכי ומטפל בביופידבק ונוירופידבק

 

לקויות למידה וקשב הן מנת חלקם של פרטים רבים מאוד באוכלוסיה. ללקויות אלו בסיס נוירולוגי משוער. עם זאת הטיפולים הנפוצים בתחום זה אינם מתייחסים לאספקט הנוירולוגי המשוער. במאמר שלהלן מוצע רציונל לטיפול אינטגרטיבי בלקויות למידה וקשב המתייחס לכל האספקטים של ההפרעות הללו. מובאת דוגמא טיפולית הממחישה את היתרונות של טיפול מסוג זה.


להמשך קריאה באתר פסיכולוגיה עברית לחץ כאן

לקות למידה או הפרעת למידה? אבחון קשיי למידה על פי ה- DSM 5

 

מאת: יוסי ארנרייך

פסיכולוג חינוכי ומטפל בביופידבק ונוירופידבק

 

ב- DSM 5 חל שינוי משמעותי בהגדרה של לקות למידה. שינוי זה התרחש בחלקו באופן אטי ועקבי לאורך המהדורות השונות. במאמר יסקרו, בראשית, השינויים שחלו בהגדרת לקות למידה ותידון באופן מפורט ההגדרה במהדורה הנוכחית של ה- DSM. דגש מרכזי יושם על השינוי המהותי בכותרת ההגדרה: שימוש במושג "הפרעה" (Disorder) במקום "לקות" (Disability). בהמשך, ידונו השלכות משמעותיות לשימוש במושג השונה המשפיעות גם על היחס ללקויי למידה, מתוך מחשבה שאולי נכון יותר לאמץ את המונח הפרעת למידה.


להמשך קריאה באתר פסיכולוגיה עברית לחץ כאן

טראומה ורפלקטיביות

 

מאת: טל עמיעד

 

המונח "יכולת רפלקטיבית" או "פונקציה רפלקטיבית" נשען על בסיס תיאורטי הלקוח מתחום "פסיכולוגית האגו", אשר עוסקת בתיאור והמשגה של יכולות או כישורים שונים של ה-Mind האנושי.

הפונקציה הרפלקטיבית מייצגת את היכולת להבין את ההתנהגויות של עצמי ושל אחרים במונחים של מצבים מנטליים (מחשבות, רגשות, כוונת, מוטיבציות ואמונות). יכולת זאת היא המאפשרת לנו לתת משמעות ופירוש להתנהגותם של אחרים ושלנו ולנסות ולנבא התנהגויות של אחרים. בנוסף, ישנה הכרה בכך שהמבנים המנטליים המיוצגים ע"י הפונקציה הרפלקטיבית הינם סובייקטיביים ומבוססים רק על פרספקטיבה אחת מיני רבות (Fonagy&Target, 1996). יכולת זאת אינה כישור אחיד, והיא משתנה בין אדם לאדם באופן כללי וכלפי אנשים שונים עימם בא האדם במגע הוא יפגין רמות שונות של רפלקטיביות.

להמשך קריאה לחץ כאן

ככה זה כשיש שניים

 

מאת: יוסי ארנרייך

פסיכולוג חינוכי ומטפל בביופידבק ונוירופידבק

 

השימוש המקובל בביופידבק מתמקד לרוב בטיפול אינדיבידואלי המשרת אחת משתי תכליות: א.טיפול בהפרעה תפקודית: בריאותית הנובעת ממקור אורגני או מנטלית הנובעת מרמת מתח גבוהה; ב. שיפור ביצועים. במאמר הנוכחי אתאר טכניקה טיפולית הנשענת על ביופידבק ככלי לטיפול בקשיים בין-אישיים, כדוגמת יחסי הורים וילדים או יחסים זוגיים. בתחילה יוצגו רעיונות מרכזיים מתוך מודל טיפול ביופידבק בין-אישי ולצדם דוגמאות טיפוליות.

 

להמשך קריאה לחץ כאן

חרדת בחינות
 

מאת: יוסי ארנרייך

פסיכולוג חינוכי ומטפל בביופידבק ונוירופידבק

 

מי מאיתנו לא חש ב"פרפרים בבטן" לפני אירוע חשוב לו מצפים. הגוף נמצא בחוסר מנוחה. קשה לשבת בנחת ומעדיפים לעמוד או לנוע מצד לצד, להעסיק את הידיים במשחק בטלפון הסלולארי. לעיתים ההתרגשות גוברת אף יותר וגופנו מתכסה בזיעה קרה, הנשימה הופכת כבדה, יתכן ויופיעו כאבי בטן, רעידות, בלק אאוט. אלו סימנים של ההתרגשות הגופנית. המחשבות שלנו נודדות אנו מספרים לעצמנו מה עומד לקרות, ואולי מדמיינים איך זה נראה, נשמע ואיך אנחנו עוברים את זה. כך שלמעשנו גם מוחנו עסוק בחויה העתידית.

אירועים חשובים מעוררים ציפיה. אנו מצפים מעצמנו להגיע להישג מסויים, להתנהג בצורה מסוימת ובמילים פשוטות להיות במיטבנו. לצד הציפיה  מרחף האיום: "מה יקרה אם לא...?". אנו נחרדים למחשבה שמשהו עשוי להשתבש, שלא נשיג את מטרתנו שלא נצליח. הציפיה והמחשבות מעוררים את הגוף. הוא מכין את עצמו לקראת הכישלון.


להמשך קריאה לחץ כאן

הפרעת קשב – עולם של אפשרויות

 

מאת: יוסי ארנרייך

פסיכולוג חינוכי ומטפל בביופידבק ונוירופידבק

 

חצי הכוס הריק:

בעשור האחרון הפכה הפרעת הקשב ממגבלה לתיוג אופנתי. מפורסמים רבים מתהדרים באבחנה של הפרעת הקשב על מנת לתרץ את שיגיוניתיהם ושיגעונותיהם או סתם כדי לישר קו עם חבריהם.  היא משמשת בפיהם כהתנצלות מאולצת על מנת להצדיק גסות רוח, חוסר סבלנות, חוצפה והתנהגות חסרת שליטה. באופן הזה נתפסת הפרעת הקשב גם בציבור. האנשים הסובלים מהפרעת הקשב נתפסים כקולניים, תזזיתיים, 'בלגאניסטים', חסרי גבולות וגסי רוח. תיאור זה אמנם עשוי להתאים לחלק מהסובלים מההפרעה אך הוא מציג אותם באופן שלילי ואינו מתאר אותה באופן מלא. 

 

להמשך קריאה לחץ כאן

התאלמנות בגיל מבוגר

 

מאת: אלון גלילי

 

נהוג להגדיר את גיל 65 כגיל שבו אדם נעשה ל"קשיש" וזאת משום שזהו הגיל המקובל של פרישה לגמלאות. אך מכיוון שתוחלת החיים הממוצעת עלתה ועולה בעולם המערבי בצורה דרמטית, יש החולקים על הגדרה זו וטוענים שהזקנה היא הגיל שקרוב לסוף תוחלת החיים של האדם.

ההזדקנות מתבטאת בסדרה הדרגתית ומתמדת של שינויים: שינויים ביולוגיים, חברתיים, פסיכולוגיים וכלכליים. אחת התופעות שהן כמעט בלתי נמנעות בזקנה היא ההתאלמנות.

התאלמנות נחשבת לאירוע טראומתי עבור בן הזוג אשר נותר בחיים. היא משפיעה על תחומים נרחבים בחייו של האלמן ופוגעת לרוב באיכות חייו, הן מבחינה גופנית (עישון מוגבר, ירידה בתיאבון וחוסר בפעילות גופנית) והן מבחינה נפשית (סימפטומים דכאוניים ותופעות חרדה). לעומת השכול, שהוא מצב נתון, זמני ואובייקטיבי שבו אדם חווה אובדן של מישהו משמעותי, התאלמנות היא מצב מתמשך, אשר נמשך זמן רב, ולעיתים מלווה את האלמן עד יום מותו.

 

להמשך קריאה לחץ כאן

לקות למידה – לא מה שחשבתם

 

מאת: יוסי ארנרייך

פסיכולוג חינוכי ומטפל בביופידבק ונוירופידבק

 

הדיון על לקויות הלמידה מעסיק את עולם החינוך והפסיכולוגיה החינוכית מזה מספר עשורים. במקביל, שכיחות המאובחנים כבעלי לקות למידה גדלה בעשורים האחרונים לאין ערוך, ומצד שני עלו עדויות חדשות לכך שמודל לקות הלמידה כפי שהוגדר בעבר אינו תקף. מודלים חדשים להגדרת לקות הלמידה נוסחו, ולקות הלמידה הפכה כללית פחות וספציפית יותר, תוך שימוש במושג SLD, הרווח בספרות בעשור האחרון, ושמשמעותו "specific learning disorder". סביב הגדרות אלו ניטשות מחלוקות רבות, שאינן נקיות מהמאבקים הבין-מקצועיים בין החינוך המיוחד לבין הפסיכולוגיה החינוכית. במאמר שלהלן אנסה לתמצת את הספרות הקיימת ולהציג את ההשלכות הנובעות ממנה.


להמשך קריאה באתר פסיכולוגיה עברית לחץ כאן

איום אמיתי או וירטואלי?

 

מאת: יוסי ארנרייך

 

נראה כי מספרם של בני הנוער המדווחים על כך שנפגעו ברשת או באמצעי אלקטרוני אחר עולה בהתמדה. נקיטת צעדים מידיים לנוכח בריונות ברשת והתערבות חברתית–מערכתית משדרת מסר של אחריות לביטחונו של הפרט, המאפשר שיקום לתחושת הביטחון שנפגעה. מאמר זה מציע מספר עקרונות לטיפול בבריונות-רשת ודרכי התערבות ומניעה מעשיות עבור הורים ומחנכים.


להמשך קריאה באתר פסיכולוגיה עברית לחץ כאן

הפרעות פסיכוסומאטיות

 

מאת: טל עמיעד

 

במחלקות רבות בבתי החולים ניתן למצוא מטופלים הסובלים מהפרעות פסיכוסומטיות אלו ואחרות, החל בכאבי בטן לא מוסברים, דרך אנקופרזיס וכלה בהפרעות אכילה והקאות לא מוסברות. הדבר נכון במיוחד אצל ילדים ונוער, כאשר הגוף הוא דרך התקשורת העיקרית, במיוחד כשהשפה לא מפותחת דיה, אבל גם כאשר יש שפה הנעדרת דיבור רגשי מפותח או מודעות לרגשות, ולעיתים קרובות ילדים מופנים לטיפול על רקע של תלונות סומטיות כלשהן. הפרעות אלו אינן מופיעות לבד. הן בדרך כלל ילוו במצוקה נפשית ניכרת אשר המטופלים כמעט ואינם מודעים לה, אך הם יראו סממנים ברורים של דיכאון, חרדה, פגיעה בערך העצמי, הימנעות ועוד.

 

להמשך קריאה לחץ כאן

מה ניתן ללמוד משחקני הוקי וכנרים על מוכנות לכיתה א'

 

מאת: יוסי ארנרייך

פסיכולוג חינוכי ומטפל בביופידבק ונוירופידבק

 

מוכנות לכיתה א' הינה תלוית גיל. מי שנולד בתאריך הלידה "הנכון" יכול לעלות לכיתה א'. אנו מצפים שבהגיעו לטווח הגילאים שבין 5 ותשעה חודשים לבין- 6 ותשעה חודשים הוא יגלה יכולת רגשית, חברתית ושכלית שמאפשרת התמודדות עם הנלמד בבית הספר. כלומר הילד יהיה "מוכן" לקראת רכישה של קריאה, כתיבה, חשבון, עבודה עצמאית, התמודדות עם תסכול ושיתוף פעולה עם חברים.

 

להמשך קריאה לחץ כאן

האם להפריד תאומים במוסדות החינוך?

 

מאת: דר פרידמאן בריאן

פסיכולוג חינוכי מתמחה

 

האם להפריד את ילדי במוסדות החינוך? על פי מידע מחקרי עדכני ומקיף המוצג במצגת זו, התשובה אינה ברורה מאליה.  

 

להמשך קריאה לחץ כאן

רחוב הכרכום, שכונת 06, מעלה אדומים

בשל המעבר למשכן החדש, הטלפונים אינם זמינים בימים הקרובים.

שלח לנו מייל:

hanay@mam.org.il