הפרעת קשב – עולם של אפשרויות

מאת: יוסי ארנרייך

פסיכולוג חינוכי ומטפל בביופידבק ונוירופידבק

חצי הכוס הריק

בעשור האחרון הפכה הפרעת הקשב ממגבלה לתיוג אופנתי. מפורסמים רבים מתהדרים באבחנה של הפרעת הקשב על מנת לתרץ את שיגיוניתיהם ושיגעונותיהם או סתם כדי לישר קו עם חבריהם.  היא משמשת בפיהם כהתנצלות מאולצת על מנת להצדיק גסות רוח, חוסר סבלנות, חוצפה והתנהגות חסרת שליטה. באופן הזה נתפסת הפרעת הקשב גם בציבור. האנשים הסובלים מהפרעת הקשב נתפסים כקולניים, תזזיתיים, 'בלגאניסטים', חסרי גבולות וגסי רוח. תיאור זה אמנם עשוי להתאים לחלק מהסובלים מההפרעה אך הוא מציג אותם באופן שלילי ואינו מתאר אותה באופן מלא.

 

הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-התנהגותית. אנו מניחים כי הבסיס להפרעה הוא ליקוי בתפקוד המוחי של הסובל ממנה. ילדים ומבוגרים הסובלים מההפרעה חשים בכך. הם מודעים לעובדה שמשהו אצלם לא עובד כמו שצריך ומייחסים זאת למוחם. יחד עם זאת קביעה של אבחנה מבוססת על רשימת התנהגויות המוסברת אך ורק על ידי הפרעת קשב ולא על ידי קשיים אחרים כמו חרדה או דיכאון, לדוגמא. הפרעת הקשב מכילה לרוב שלושה מרכיבים: חוסר קשב, אימפולסיביות, והיפראקטיביות (פעלתנות יתר). עבור על אדם ההרכב והעוצמה של מרכיבים אלו הוא שונה והוא קובע את סוג ההפרעה ממנו הוא סובל.

 

אולם, האם כל פעם שאנו רואים מבוגר או ילד אימפולסיביים, מתפרצים, או חסרי מנוחה הם אכן סובלים מהפרעת קשב?

מסתבר, שהקשיים אמורים להיות קבועים בששת החודשים האחרונים לפני האבחון. כלומר, התפרצות חד פעמית או פעם בחודש לא תחשב הפרעה. בנוסף, על הקשיים הללו להפריע בתפקוד של הילד או המבוגר ביותר מאשר תחום אחד. למשל, גם בעבודה וגם בלימודים או גם בלימודים וגם ביחסי משפחה, קשרים חברתיים וכו'. חלק מהקשיים צריכים להופיע לפני גיל 12.

 

הפרעת קשב היא אם כן מגוונת. ד"ר דניאל אמן (Daniel Amen) סיווג את הסובלים מהפרעת הקשב לשש קבוצות. המבוססות על סגנון הפעילות המוחי שלהם:

 

  • סוג I: הטיפוס הקלאסי. מוסח בקלות חסר קשב, חסר מנוחה לא מאורגן ואימפולסיבי.

  • סוג II: לא קשוב. אף הוא מוסח בקלות, חסר קשב, אך לא היפראקטיבי, איטי ולרוב מסורבל וחולמני, ובעל מוטיבציה נמוכה.

  • סוג III: מיקוד יתר. חסר קשב, מתקשה להפנות תשומת לב, לרוב 'נתקע' במחשבות שליליות, לעיתים אובססיבי וחרדתי ובלתי גמיש. לרוב נוטה להתווכח או להתנגד.

  • סוג IV: הפרעת קשב של האונה הטמפורלית. לא קשוב, נרגן ועצבני, חם מזג, אגרסיבי, מצב רוחו לא יציב, ומאוד אימפולסיבי.

  • סוג V: ADD לימבי. חסר קשב ומוטיבציה, מדוכא, שלילי בהתייחסותו לחיים, מתפקד ברמת אנרגיה נמוכה וחש חסר תקווה וערך.

  • סוג VI: מעגל האש. חסר קשב ומוסח מאוד, כעוס ועצבני, רגיש מאוד לרעשים, ריחות, אורות, ומגע. מדבר יותר מדי מתווכח ומתנגד ולרוב בלתי גמיש. מצבי רוחו מתחלפים מהר.

 

חלוקה זו מדגימה היטב כיצד הפרעת הקשב עשויה להיות מגוונת בהופעתה ולרוב מכילה קשיים התנהגותיים נוספים כגון סרבנות, קשיים בויסות רגשי וויסות חושי, חרדות ודיכאון.

 

חצי הכוס המלא

תיאורים אלו אכן ביססו בציבור כפי שכבר תואר את הרושם השלילי שיוצרת ההפרעה. אלא שלאופי התפקוד המוחי יש גם יתרונות מובהקים. תום הרטמן (Thom Hartmann) תיאר את ההבדל בין מי שסובל מהפרעת קשב למי שאינו סובל ממנה כשוני בתפקיד ההתפתחותי-אנושי. בראשית האנושות בני האדם היו מלקטים. הם ליקטו מזון ובהמשך כאשר פיתחו כלי נשק הפכו לציידים. העיסוק בצייד הוא עיסוק מסוכן והאדם שאף להחליף אותו בעיסוק בטוח יותר ופיתח שיטות חקלאיות לגידול מזון במקום ללקט אותו. המעבר מחברה של מלקטים-ציידים לחברה של חקלאים דרש גם פיתוח של יכולות שונות.

 

בעוד הצייד והמלקט צריך להיות קשוב לשינוים המתרחשים בסביבתו כדי להישמר מפני סכנות או לאתר מזון, החקלאי חייב להתמיד בעבודתו המתמשכת של חרישה וזריעה במסלול אחד. כשהצייד מזהה הזדמנות עליו להיכנס מייד למרדף וללא שהות ואילו החקלאי, כפי שאמרנו חייב להתמיד במשימתו למרות הגירויים החיצוניים. המהירות בה הצייד משנה את התיחסותו נדרשת על מנת שיוכל לאמוד את הסביבה המשתנה במהירות סביבו ולהתאים עצמו אליה. מאידך, החקלאי מתארגן מראש לכל פעולה ומתכנן את שלבי החריש, הזריעה, ההשקיה והקצירה בהתאם לחילופי העונות. הצייד חייב לשמור על רמת פעילות גבוהה על מנת להישאר ממוקד במטרה ואילו לחקלאי נדרשת סבלנות רבה. הוא מבין כי כדי להגיע לתוצאות נדרשת השקעה של זמן ואנרגיה ובעיקר סבלנות. אם צייד לא יזהה הזדמנות ויעוט עליה לא יהיה לו מה לאכול. לכן הוא צריך להסתכן או למעשה 'להתעלם' מסכנות בעוד שהחקלאי חייב להיות מחושב לפני שהוא נוטל על עצמו סיכון כלשהו.  

 

נוכל בקלות להבחין כי לציידים כיום, יש מעט מקום בעולמנו – עולמם של החקלאים. הם ניחנו בכישורים שהיו יכולים לשרת אותם בעולם אחר. הלמידה דומה מאוד לחקלאות. היא דורשת רציפות בשימור הקשב והתעלמות ממסיחים. תכונות שמתאימות לחקלאי אך לא לצייד. הציידים מכונים בעולמם של החקלאים כסובלים מהפרעת קשב.

 

ד"ר לארה הונוס-ווב כתבה את הספר "The Gift of ADHD". בספר היא מתארת בדומה, לטום הרטמן את השונות של בעלי ה-ADHD. היא מבחינה בין שונות לבין הפרעה. ומגדירה את ההבדלים בתפקוד המוחי כשונות ולא כפתולוגיה. ד"ר הונוס-ווב עושה שימוש בהגדרה מחדש/מסגור של הנתונים כדי להמחיש את צורת ההסתכלות השונה על העולם המאפיינת את בעלי הפרעת הקשב. היא מציינת את היצירתיות המאפיינת חלק מהם. ד"ר תומס ארמסטרונג מספר בספרו "Neurodiversity", המתייחס לטיפוסי מוח שונים, על מחקר שנערך במרכז טורנס לחקר יצירתיות ופיתוח מחוננים באוניברסיטת ג'ורג'יה. בו נדרשו המשתתפים לתאר תכונות של אדם יצירתי ותכונות של אדם הסובל מהפרעת קשב. מהשוואה בין הרשימות עלה, שהדרך היחידה להבחין בין רשימת תכונות המתייחסת להפרעת קשב לו המתייחסת ליצירתיות היתה הטון בו היא נכתבה. כלומר, הרשימות היו דומות מאוד. אלא שכאשר התייחסו לאנשים יצירתיים נקטו בשפה חיובית יותר וכאשר התיחסות להפרעת קשב הטון היה שלילי. בעוד שאדם יצירתי נחשב כ'ספונטני' זולתו הסובל מהפרעת קשב יחשב 'אימפולסיבי'. בעל הפרעת קשב יסבול מ'מוסחות' ואדם יצירתי יאופיין כבעל 'חשיבה מסתעפת'. 

 

כפי שגם ד"ר דניאל אמן ציין לא כל הסובלים מהפרעת קשב הם מקשה אחת. אחד הסוגים המעניינים ביותר הוא  הטיפוס מהסוג השני – החולמני. טיפוס זה מאופיין בפעילות מוחית ספציפית. במוחו ישנה עודף של פעילות גלי אלפא בחלק הקדמי של המוח. גלי אלפא הם גלים איטיים יחסית, בהשוואה לגלי הבטא המאפיינים חשיבה ולמידה. כאשר אנו שקועים בחלום בהקיץ או בפעילות יצירתית חלה עליה בפעילות הגלים הללו. כאשר אדם נדרש לפתרון בעיות יצירתי וחדשני מוחו עובר לפעילות במצב של גלי אלפא. האדם מגיב פחות למתרחש בסביבתו וממוקד בהתרחשות הפנימית במוחו. ההרהור הפנימי הזה הוא מצב של חלימה בזמן ערות. מסיבה זו חלק מהסובלים מהפרעת קשב מתוארים גם כיצירתיים.

 

 

סיכום:

לעיתים מתייחסים אליהם כמקשה אחת, אך למעשה מדובר במשפחה של טיפוסים שיש להם מספר מאפיינים דומים, המתקיימים בעוצמה שונה בכל אחד מהם. הפרעת הקשב היא אמנם בעלת מקור נוירולוגי. אולם, אין זאת אומרת כי בהכרח מדובר בכך שנגזר עליו להיות גס רוח וקולני. מדובר בשונות תפקודית המתאימה למציאות אחרת. ההתמודדות עם עולם בו חלק מן הכישורים שיש לבעלי ההפרעה אינם נצרכים ובמידה מסוימת גם מפריעים להם להסתגל אליו. אך היכולת להתבונן על המציאות מזוית חדשה תאפשר להם להתאים את עצמם לסביבה ולהביא לידי ביטוי את היצירתיות הגלומה בחלק מהם.

 

 

 

לקריאה נוספת:

 

אמן, ד. (2002). ריפוי ADD: פריצת דרך המאפשרת לכם להבחין בשישה סוגים של ליקויי קשב וריכוז ולרפא אותם. הוצאת כתר. תרגום: לילת ברקת.  

 

Armstrong, T. (2010). Neurodiversity: Discovering the extraordinary gifts of Autism, ADHD, Dyslexia, and other brain differences. Da Capo Press, 11 Cambridge Center, Cambridge, MA 02142

 

Hartmann, T. (1993). Attention Deficit Disorder: A different perception. Mythical Intelligence Inc. USA.

 

Honos-Webb, L. (2010). The gift of ADHD: How to transform your child's problems into strengths. 2nd Edition. New Harbinger Publications, Inc. Oakland, CA 94609

רחוב הכרכום, שכונת 06, מעלה אדומים

בשל המעבר למשכן החדש, הטלפונים אינם זמינים בימים הקרובים.

שלח לנו מייל:

hanay@mam.org.il