ועדת דורנר – עקרונות ודרכי יישום  

מאת: אורלי דרטלר



נקודת התחלה לא רשמית לעקרונות ועדת דורנר, אפשר לראות ב"התוכנית הלאומית לחינוך  שהציעה וועדת דוברת (2005). בוועדת דוברת הוצע הסדר חדש לקידום שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים, וכך היא כתבה: " מבחנה של חברה מוסרית ונאורה היא במידת הצלחתה לספק לכל אדם את צרכיו הייחודיים מבלי להפרידו ולהרחיקו ממסגרות החיים הרגילות. מתוך תפיסות אלה נובעת ההכרה בזכותו של כל תלמיד לקבל מענה לצרכיו הייחודיים ובכלל זה סביבת למידה המותאמת לו. יש לראות את שירותי החינוך המיוחד ומסגרות החינוך המיוחד על רצף דינאמי, שיאפשר לכל תלמיד עם צרכים מיוחדים למצות ככל הניתן את יכולתו להשתלב בחינוך הרגיל תוך מענה מיטבי לצרכיו הייחודיים".

ציטוט זה מוועדת דוברת ממחיש הן את התחלת תפיסת החינוך המיוחד כשירות ולא כמסגרת פיסית הרמטית וסגורה (אם החינוך המיוחד הוא שירות, אז הוא צריך להינתן לכל בעלי הצרכים המיוחדים ללא אפליה וקשר למסגרת הפיסית, שבה הם נמצאים, ובאופן שייתן מענה מיטבי להם), והן את חידוד התפיסה, שהחינוך המיוחד איננו מטרה בפני עצמה אלא רק אמצעי ודרך. לפי מסקנות וועדת דוברת מטרת העל, שאליה צריך לכוון החינוך המיוחד בסופו של דבר ושצריכה לעמוד לנגד עיניו באופן תמידי, היא לסייע לילד על מנת שיוכל בסופו של דבר להשתלב בצורה זו או אחרת בחינוך הרגיל ובחיים עצמם. החינוך המיוחד הוא שירות, שנועד לסייע למימוש מטרה זו.

הסעיף המרכזי והחשוב ביותר בחוק חינוך מיוחד כולו (הנוכחי) מדבר על מתן עדיפות לשילוב על פני ההשמה במסגרת הנפרדת של החינוך המיוחד. סעיף זה משקף את היעד ארוך הטווח של מימוש הפוטנציאל של בעל הצרכים המיוחדים לנהל את חייו ולימודיו בסביבה רגילה תוך מתן עזרה וסיוע, שנדרשים לו לשם השגת מטרה זו. אם כן, החידוש בוועדת דורנר הוא בעידוד אקטיבי של השילוב והפיכת הצוות המקצועי ל"סוכני שילוב" ולא ל"סוכני הפרדה".

הצעת חוק חינוך מיוחד, כפי שכתבה אותו וועדת דורנר (2009) משקף את רוח המלצותיה בדו"ח הסופי, ומבטאן בשפה משפטית, וזאת במטרה לתת להן עוגן ומעמד מחייב, שלא יאפשר לרשויות המדינה להתחמק מחובתן לעשות את המוטל עליהן בהקשר זה.

בדברי ההסבר, שצורפו להצעת חוק חינוך מיוחד נכתב כדלקמן: "עיקרו של חוק חינוך מיוחד שהוא מבטא שינוי תפיסה לגבי הילד החריג;  רואה בו אנוש בר יכולת למידה וקידום עד כדי השתלבותו בחברה האנושית הסובבת המעניקה לו כלים לצורך זה- בזכות ולא בחסד. החוק מעניק להורי הילד החריג ולנציגיהם מעמד של שותפים מלאים בקביעת גורלו ותוכנית לימודיו".

מדברי הסבר אלו אפשר להסיק, שאם בעבר שלטה בכיפה תפיסה, שלפיה הילד בעל הצרכים המיוחדים הוא ילד חריג, שהלקות שלו מונעת מנו ללמוד, להתפתח ולהתקדם, ולכן יש לבודד אותו מהחברה הכללית ולשים אותו במסגרות של החינוך המיוחד, הרי שכעת התפיסה השתנתה, בכך שהיא רואה בילד הזה בן אנוש בר יכולת למידה וקידום למרות הלקות שלו עד כדי השתלבותו בחברה. על מנת להשיג מטרה זו (שילוב) לילד בעל הצרכים המיוחדים יש גם זכות לקבל את כל כלי העזר הנדרשים לסייע לו בכך. כלי העזר, שצריכים להינתן לילד בעל הצרכים המיוחדים ניתנים מתוקף חובה חקוקה של המדינה וזכות אלמנטארית של הילד ולא מתוך "חסד" או גמילות חסדים" או "לפנים משורת הדין". בנוסף לכך נקבע גם בדברי ההסבר לחוק, כי להורים יש תפקיד מכריע של "שותף" בקביעת גורלו ותכנית הלימודים של הילד בעל הצרכים המיוחדים וזאת בהסתמך על ההנחה, שהם מכירים את הילד שלהם יותר טוב מכל אחד אחר.

עקרונות השינויים שהוועדה הציעה בחוק החינוך המיוחד, מבוססים על לתת זכות להורה להחליט ברמה מסוימת והעברת התקציב בהתאמה לילד וקביעת הנכות שלו לפי היכולת התפקודית שלו ולא לפי סוג הנכות שלו, כאשר הוועדה אינה קובעת לאן הוא הולך, אלא רק מאבחנת אותו ודורשת שינויים המותאמים לו.

הגב' דורנר מדגישה כי: "המטרה של החוק איננה שילוב. המטרה של החוק היא לאפשר לילד הפגוע לממש את הפוטנציאל שלו בכל דרך שמתאימה לו, אם זה כיתה, אם זה חינוך מיוחד במוסד ואם זה בשילוב, על לפי החלטת ההורה.   בלי חינוך של המורה, הדרכת המורה כיצד לטפל בילד ועזרה מתאימה לילד, זה לא יכול להצליח וזה לא יצליח.. , לא צריך לחשוב שרק בבית ספר לשילוב הילד מממש את הפוטנציאל. זה תלוי בילד. הילד גם משתנה, אולי הוא מתחיל בשילוב ועובר לחינוך מיוחד, אולי הוא מתחיל בחינוך מיוחד ועובר לשילוב. זה ילד שלנו, זה ילד שמגיע לו חינוך, מגיע לו שוויון, מגיע לו שהמדינה הזאת תעזור לו לממש את הפוטנציאל שלו. גם החברה צריכה את זה".

 

סקירת סעיפי החוק המוצע

1) סעיף 2- מטרת החוק: מטרת החוק היא לקבוע עקרונות לזכויות הילד בעל הצרכים המיוחדים והוריו  ברוח זכויות היסוד של האדם במדינת ישראל, ובהן זכות היסוד לחינוך, להורות ולשוויון. סעיף זה הוא סעיף הצהרתי, הנועד להבהיר, שהפרת החוק מהווה פגיעה בזכויות יסוד של אדם במדינת ישראל, ומכיוון שזכויות יסוד מעוגנות בחוקי יסוד, הרי שפגיעה בו הוא פגיעה גם בחוקי יסוד של המדינה.

2) סעיף 3- זכויות היסוד של הילד בעל הצרכים המיוחדים: לכל ילד בעל צרכים מיוחדים יש זכות לקבל שירותי חינוך מיוחד חינם בהיקף, שלא יפחת מהדרוש לו על מנת להתמודד עם לקותו, להתפתח, להתקדם ולהשתפר, והכול כדי לממש את היכולת הטמונה בו ולהקל על שילובו בחברה ובמעגל העבודה. סעיף זה מבהיר לנו, ששירותי החינוך המיוחד הם האמצעי או כלי העבודה, ואילו השילוב הוא בסופו הדבר המטרה או היעד, שאליו יש להגיע.

3) סעיף 4 (ב): זכויות יסוד של ההורים: להורים יש זכות לבחור את מוסד החינוך, שבו ילמד ילדם. המוסד החינוכי יוכל לסרב לקבל לשורותיו ילד בעל צרכים מיוחדים, רק אם הוא יוכיח, שהשילוב שלו באותו מוסד עלול לסכן את הילד עצמו או אחרים. במילים אחרות, ע"פ החוק המוצע לא ניתן יהיה לשלול השמה במסגרת של חינוך רגיל באופן שרירותי ללא מתן הסברים והוכחות משכנעות, המצדיקות זאת. סעיף זה נותן למעשה להורים את הזכות לבחור באיזו מסגרת לשים את ילדם (חינוך מיוחד או שילוב), ובכך מצמצם את כוחן ועצמאותן של וועדות ההשמה רק למקרים, שבהם יש הוכחות בדבר סכנה לילד ולסביבתו מעצם שילובו.

4) סעיף 4 (ג): זכות יסוד לשוויון: לכל ילד בעל צרכים מיוחדים ייקבע תקציב בהתאם ללקותו ותפקודו, והוא יועבר למוסד החינוכי, שייבחר ע"י הוריו. כאשר הסעיף הזה בחוק מנוסח בצורה כזו לא ניתן יהיה להפלות לרעה את הילדים המשולבים, שכן כל הילדים בעלי הצרכים המיוחדים נכללים תחת סעיף זה של החוק כמקשה אחת, שאין להפרידה, ודרך זו תביא למימוש זכות היסוד לשוויון.

 5) סעיף 6- אחריות המדינה: אחריות המדינה מתבטאת בארבעה רבדים מרכזיים: מתן שירותי חינוך מיוחד, הקמת מוסדות לחינוך מיוחד, פיקוח על מי שמספק שירותי חינוך מיוחד ועל התקציבים, שמועברים וקביעת אמות מידה להכשרת אנשי מקצוע העוסקים במתן שירותי חינוך מיוחד, לרבות מורים, מטפלים ואנשי סיוע. סעיף זה נרשם לאור שתי טענות, שהועלו בדיוני הוועדה: הראשונה בדבר הכשרה בלתי מספקת של מורים מהחינוך הרגיל ושל הסייעות, והשנייה בדבר העברת כספים לעיריות לצורך מימון שכרן של הסיעות, שחלקם נבלע בתקציבי הרשות המקומית, ולא מגיע ליעדו.

6) סעיף 7- איסור הפלייה: סעיף זה קובע, כי במתן שירותי חינוך מיוחד אין להפלות ילד בעל צרכים מיוחדים מטעמים בלתי עניינים, לרבות כאלה הנוגעים ללקותו.

 

 

 

 

דו"ח מבקר המדינה  - 2012 הצביע על כך כי הפיילוט הראשוני (בחולון) לבחינת יישום המלצות ועדת דורנר לא נוהל כהלכה והדגיש כי לא ניתן ללמוד מהפיילוט במתכונתו הנ"ל לגבי ההיתכנות והדרך הנכונה ליישום ההמלצות.

 

תגובת משרד החינוך  לדו"ח מבקר המדינה 2012:

 

משרד החינוך מייחס חשיבות רבה לשילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה ומקצה משאבים רבים לטובת הפעולה. יצוין כי, חלה עליה מתמדת בשיעור התלמידים המשולבים. בתוך כך, במהלך שלוש השנים האחרונות (2011-2013) חל גידול של כ- 100% בשיעור התלמידים המשולבים (בשנת 2011 : שולבו 5,594 תלמידים, בשנת 2012 : 8,575 תלמידים ובשנת בשנת 2013 : 10,059 תלמידים).

 

כדי לשלב את התלמידים באופן מיטבי, מקדם המשרד מדיניות של אקלים בית ספרי בטוח, מתוך הבנה שיש לבסס כלים לטיפול בתלמידים בעלי הפרעה התנהגותית –רגשית.   בהתאם לכך, ביצע המשרד מהלכים משמעותיים לשילוב תכניות התערבות לקידום אקלים מיטבי בבתי הספר.

 

   רקע

 

פעולות משרד החינוך ליישום דוח דורנר -

דוח דורנר מיושם על תלמידי מערכת החינוך ובהם: תלמידים בחינוך המיוחד, תלמידים בהקצאה דיפרנציאלית (הקצאת סייעת) ותלמידים בתוכנית השילוב, גם אלה המקבלים תמיכה סטטיסטית ובתנאי שצוות ביה"ס מצא לנכון שיש לאפשר להוריהם לבחור בסוג חינוך התואם את צרכי ילדם מתוך שלושת האפשרויות: שילוב, כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל או בית ספר לחינוך מיוחד.

 

בדיוק כפי שבעבר הופנו תלמידים אלה לוועדת השמה, הרי ש"בעידן דו"ח דורנר" הם מופנים לוועדת זכאות לתקצוב אישי, שהיא אקוויוולנטית לוועדת ההשמה.

 

משרד החינוך מטמיע את עיקרון ההעדפה לשילוב תלמידים על פני הפנייתם לחינוך המיוחד במספר אופנים כחלק מיעד ההכלה:

א. חיזוק התמיכה בתלמידים מתקשים - טרום הפנייתם לוועדת שילוב.

ב. חיזוק התמיכה המוגברת בתלמידים זכאי תכנית השילוב - טרם הפנייתם לוועדת ההשמה.

ג. מדידת בתי הספר ביחס למספר התלמידים המוכלים בחינוך הרגיל והפחתת מספר התלמידים המופנים לוועדת ההשמה.

ד. חיזוק תפקיד ומעורבות המפקח בליווי ביה"ס בביצוע הכלה ושילוב תלמידים.

ה. הקמת ועדה רשותית (התמדה/חוסן) לתמיכה ולבדיקה, שהתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים קיבלו את כל שניתן על מנת לחזק את שילובם בחינוך הרגיל ומציאת פתרונות חלופיים בתוך הרשות (למשל: על ידי העברה לבי"ס אחר) על מנת להמשיך לשלבם בחינוך הרגיל.

 

 

רחוב הכרכום, שכונת 06, מעלה אדומים

בשל המעבר למשכן החדש, הטלפונים אינם זמינים בימים הקרובים.

שלח לנו מייל:

hanay@mam.org.il